אמונה ומשבר | עמוד דיון
תמצית
פתיחה
מבחן האמונה במציאות היומיומית
מקורות קשורים
מבחן האמונה במציאות היומיומית".
תקציר: רבים הם המאמינים אשר מחפשים רציונל אשר יאשש את הנחות היסוד לאמונתם. אחת הדרכים לביטוי הרציונלי לאמונתם הינה להעמיד את אמונתם במבחן המציאות היומיומית ע"י נימוקים באופני סיבה-תוצאה, כן נכון-לא נכון, כן קיים-לא קיים אך לעיתים רבות, במיוחד בעידן מודרני זה, אין הלימה בין הנחות היסוד של האמונה לבין מה שקורה במציאות היומיומית, דהיינו-קונפליקט באמונה והמון פעמים זה מוביל למעשה ל-משבר באמונה.
לעניות דעתי ומהדיון בין חברי הקבוצה שנערך בשיעור, רוב הדעות נטו לאפיין את הפרק הנל' כקונפליקט.
לעניות דעתי, ניתן ללמוד ממקרה ההתנתקות שחוסר הלימה בין השקפה אמונית לבין מה שקורה במציאות על בסיס אותה השקפה, עשויה לערער ואף לבטל את האמונה מיסודה. בצורה דומה, כך יצרה ההתנתקות משבר באמונת ארץ ישראל השלמה כפי שמאמינה בה הציונות הדתית.
אך יחד עם זאת, אני חושב שאמונה במשהו אמורה להכיל מכלול ערכים והשקפות לאותה אמונה להבדיל מדבקות בערך\השקפה אחת ויחידה שנאמדת בקשר של סיבה-תוצאה. יתרה מכך, אני חושב שאמונה בדרך זו היא גישה פטרונית לאמונה בכלל. בצורה דומה, דבקות בהתיישבות מתוך האמונה בארץ ישראל השלמה מבלי להתייחס למכלול ערכים\השקפות שונות לאמונת ארץ ישראל השלמה-היא שגרמה למשבר והעלתה שאלות קשות לאמונה זו.
את הספר איש הקובייה הייתי משייך לקטגורית "אמונה עיוורת כתכלית", כיוון שבספר הוא בוחן את העמדה הזו של הגורל והאמונה ולוקח אותה לקצה.
את עמדתו של הרמב"ם ניתן לשייך גם כן ל"אמונה עיוורת כתכלית" וגם ל "מבחן האמונה במציאות היומיומית".
לפני שבוע כתבתי תקציר, למרות שיש מצב שלא הגדרתי אותו כך, לקטגוריית "אמונה עיוורת כתכלית", ומשום מה אני לא מוצא אותה…
אמונה כמקור כוח
מקורות קשורים
את המקור "לכל שאלה יש תשובה", הייתי משייך לקטגוריית "אמונה כמקור כוח". במאמר תחת שם זה נכתב על חוסר יכולת ההבנה של האדם את מקור החכמה ואת אי יכולתו של האדם לתפוס ולהבין את המציאות בעיניו ובמוחו הגשמי. תובנה זו מפי הרב יהודה עמיטל ז"ל עולה על מנת לפרש את משפטו של איוב "החכמה מאין תמצא".הכוח הגלום באמונה מסוג זה מופיע כאשר האדם מתקשה להבין את המציאות ואת כוונתו של האל, ומנסה לתת הסבר רוחני, בעיקר בעתות משבר כמו השואה, פיגועים וכדומה. אמונה זו משחררת את האדם מהניסיון להבין, ומבקשת פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא כיוון ש"נסתרות הן דרכי האל"
אמונה עיוורת כתכלית
מקורות קשורים
בנוגע לחבקוק- "וצדיק באמונתו יחיה".
הסרטון הבא מדבר על הסוגיה ועל הבלבול שנוצר בשינוןי המילים.
אין ספק שהמקרא מכוון את הקורא לאמונה מוחלטת באל ללא שאילת שאלות (עקדת יצחק, משה, איוב), ולשם מכוון מאמרו של הרב עוזיאל הטוען כי "האמונה היא יסוד החיים ונעימותם". אני לא מסכים עם עמדה זו. בעיניי השמחה ונעימות החיים מגיעים מהתוכן והמשמעות אותם האדם יוצק לתוך חייו, ולאו דווקא האמונה באל, או בהשגחה כל שהיא. האמונה אליו מכוון הרב עוזיאל היא לאל, ואילו אני מעדיף את המושג אמון, בפגישתו את האדם. אמון שכזה מייצר אצלי שמחה ומעניק משמעות רבה לחיי
עמית: משבר גדול באמונה, אליו נחשפתי לראשונה במסגרת קורס שעברתי על משברים באמונות . השאלה שזה מעלה בי היא- מה עושים כאשר האמונה מתנגשת ומתנגדת למציאות?
רותם : מזדהה איתך מאוד עמית.
לא פעם עולות בי שאלות מסוג זה..
מקומות מסתוריים ורגעים בהם האל "איננו נמצא" מביאים אותי לחשוב רבות על אמונה.
המקור עליו חשבתי בנושא אמונה ומשבר הוא הספר "איש הקובייה" של הסופר לוק ריינהרט. הספר מתאר משבר רגשי ואמוני בחייו של הדמות הראשית, הגורם לו לקבל החלטה רדיקלית ולהסתמך כמעט בכל החלטה בחייו, על גורל הקובייה. בכך הדמות הראשית בספר מאתגרת תפיסות דתיות אמוניות בהן לאל יש "תכנית על", ועל כן לא משנה מה האדם יעשה בחייו, גורלו נקבע מראש (תפיסה קתולית או מכתוב).
-
x
מאוד מתקשרת לאמונה עיוורת למקור שלי.
מסקרן אותי קרוא את הספר..
תוכן עניינים
מבחן האמונה במציאות היומיומית
אמונה כמקור כוח
אמונה עיוורת כתכלית
תגובות אחרונות
הרמב"ם ניתן לשייך גם כן ל"אמונה עיוורת כתכלית" וגם ל "מבחן האמונה במציאות היומיומית".
חסר כאן תמצית ואפיון הפרק
מצורף קטע מתוך ספרו של הרב קוק ז"ל-"מאורות האמונה"
בו הרב קוק מסביר מהי מהות האמונה והיחס בינה לבין כוחות השכל והרגש של האדם.
מדבריו של הרב קוק, נובע שהאמונה היא כח פנימי עמוק
ולכל אדם באשר הוא יש שורש אמונה במשהו.
ומאחר שהשכל והרגש ניתנים לפיתוח,
ניתן לגלות את האמונה הפנימית בצורה גדולה יותר וזו אחת הדרכים להגיע לה'
ולאו דווקא ע"י ראיה של משהו על טבעי כסימוכין לקיימות האל.
חיים מלול
מדבריו של הרב קוק, נובע שהאמונה היא כח פנימי עמוק
ולכל אדם באשר הוא יש שורש אמונה במשהו.
ומאחר שהשכל והרגש ניתנים לפיתוח,
ניתן לגלות את האמונה הפנימית בצורה גדולה יותר וזו אחת הדרכים להגיע לה'
ולאו דווקא ע"י ראיה של משהו על טבעי כסימוכין לקיימות האל.
כיום בדורנו, האמונה שלכל דבר שקורה יש סיבה ותוצאה היא הרווחת בחברתנו. בני האדם, כדי להרגיש את שקיומם הוא לא לריק ושהם מאוד משמעותיים, נותנים גם משמעות לכל דבר שקורה להם כי לצורך העניין, לא יכול להיות מצב שבו יסתלקו מן העולם ללא משמעות מיוחדת ועמוקה… האמונה הרווחת בדורנו היא שאלוהים מבקש מאתנו דבר מה, שולח מסרים סמויים ונגלים, וכדי שנבין זאת עלינו לפרש אותם וכך נבין את משמעות קיומנו. כמובן שבדורנו קמו המון מפרשים ופרשנים לאלוהים, היודעים את כוונותיו ורצונותיו. אלוהים הפך לישות בעלת רצון, המתעסקת בטוב וברע, שופטת ומענישה. בעצם, הפכו את האלוהים לסוג של יצור אנושי עליון.
הרמב"ם סלד מכל הדברים הללו. הוא טען שאין השגחה פרטית, ושאלוהים הוא לא ישות שמתעסקת בטוב ורע, שכר ועונש. הרמב"ם טען שטעות היא לחשוב שלאלוהים יש בכלל תפקיד כלשהוא. הוא האמין בשכל, שהאלוהים הוא יצור שכלי. שאין טוב או רע אלא אמת ושקר. הרמב"ם טען שעלינו להיות רציונליים ולהתמקד בהבנה שכלית של מה שקורה לנו. אם הספינה טבעה בים כיוון שהייתה סופה, אז זו לא יד האלוהים שביקשה להטביע את הספינה כי יושביה היו חוטאים. אלא, שאם היו יושבי הספינה אנשים בעלי שכל רב והיו רואים שיש גלים חזקים, או שהיו מקשיבים לתחזית לא היו עולים לספינה כלל. או שהיו מכינים גלגלי הצלה, או לומדים לשחות. וישנה אפשרות שגם זאת לא יכלו לדעת והם מתו כיוון שהייתה סופה והם פשוט מתו, ואין מה לחפש לכך סיבות נסתרות ומשמעויות עמוקות יותר, שאליהן התכוון אלוהים.
" אין אני מאמין בשום אופן שעלה זה נשר בהשגחה עליו, ולא שעכביש זה טרף זבוב זה בגזרת האל ורצונו הפרטי עכשיו. ולא שהיריקה שירק ראובן נעה עד שפגעה ביתוש זה במקום מסוים והרגה אותו על פי גזירה. ולא כאשר דג זה חוטף תולעת זאת משטח פני המים, זה בחפץ אלוהי פרטי. כל זה, לדעתי, במקרה לחלוטין, כמו שסובר אריסטו." ( מורה נבוכים ג:יז)
אבי אורפז
בני האדם, כדי להרגיש את שקיומם הוא לא לריק ושהם מאוד משמעותיים,
נותנים גם משמעות לכל דבר שקורה להם כי לצורך העניין,
לא יכול להיות מצב שבו יסתלקו מן העולם ללא משמעות מיוחדת ועמוקה…
האמונה הרווחת בדורנו היא שאלוהים מבקש מאתנו דבר מה,
שולח מסרים סמויים ונגלים, וכדי שנבין זאת עלינו לפרש אותם וכך נבין את משמעות קיומנו.
כמובן שבדורנו קמו המון מפרשים ופרשנים לאלוהים, היודעים את כוונותיו ורצונותיו.
אלוהים הפך לישות בעלת רצון, המתעסקת בטוב וברע, שופטת ומענישה.
בעצם, הפכו את האלוהים לסוג של יצור אנושי עליון.
הרמב"ם סלד מכל הדברים הללו. הוא טען שאין השגחה פרטית,
ושאלוהים הוא לא ישות שמתעסקת בטוב ורע, שכר ועונש.
הרמב"ם טען שטעות היא לחשוב שלאלוהים יש בכלל תפקיד כלשהוא.
הוא האמין בשכל, שהאלוהים הוא יצור שכלי. שאין טוב או רע אלא אמת ושקר.
הרמב"ם טען שעלינו להיות רציונליים ולהתמקד בהבנה שכלית של מה שקורה לנו.
אם הספינה טבעה בים כיוון שהייתה סופה, אז זו לא יד האלוהים
שביקשה להטביע את הספינה כי יושביה היו חוטאים.
אלא, שאם היו יושבי הספינה אנשים בעלי שכל רב והיו רואים שיש גלים חזקים,
או שהיו מקשיבים לתחזית לא היו עולים לספינה כלל.
או שהיו מכינים גלגלי הצלה, או לומדים לשחות.
וישנה אפשרות שגם זאת לא יכלו לדעת והם מתו כיוון שהייתה סופה והם פשוט מתו,
ואין מה לחפש לכך סיבות נסתרות ומשמעויות עמוקות יותר, שאליהן התכוון אלוהים.
אבי – האם המיקום שרצית הוא בפרק הזה?
בכל מקרה אנא תמצת את תגובתך והפנה אותה לפרק הרלוונטי
עורך
אבי – האם המיקום שרצית הוא בפרק הזה?
בכל מקרה אנא תמצת את תגובתך והפנה אותה לפרק הרלוונטי
עורך
לחיים : האם התכוונת שהערותיך למקור מאורות האמונה ישב בפרק הזה ?
בקשה: אנא כתוב כאן תמציתו ואת מיקומו המדוייק בתוך הפרקים