יאיר, אני חושבת שבית חבד אינו שונה במובן זה
מכל בית אחר שבו מתקיימות דעות מסויימות,
אורח חיים מסויים וחוקים מסויימים.
כל אחד שמתארח צריך לקחת בחשבון שהוא נכנס למקום שהוא זר לו
במידה מסויימת (זה משתנה ביחס לטיב ההכרות)
ולקבל עליו בלית ברירה את חוקי הבית – על כל המשתמע מכך.
כל עוד ההתארחות שלו היא הכרעה מודעת שלו –
עליו לשאת ב"השלכות" ולדעת שדבר זה דורש ממנו ויתור על נוחיות מסויימת שהוא מורגל בה
במסגרת הטריטוריה שלו
אולי, זוהי המשמעות העמוקה של "בית מדרש"
לא כמקום שבו אתה לומד, אלא כמקום שבו אתה מוצא מפתח למקומות רבים אחרים.
פרופ' חנוך בן פזי
31.12.201712:59
הקישור לאמונה – מעורר התפעלות וסימני שאלה.
במובן מסוים, הנכונות של האדם לפתוח את לבו לאמונה
– כלומר לארח בקרבו את האמונה –
היא מעין מפתח לדברים רבים.
ומייד אני שואל: ומהי האמונה בהקשר זה ?
ואולי ראוי להפנות את תשומת הלב, לשימוש במונח "בית" בהקשר של בית המדרש…
מעניין לחשוב שכשהיה לגיבור הסיפור את המפתח לבית המדרש
היו פתוחים לו כל המקומות.
וכשאבד לו המפתח, לא בית המדרש בלבד היה נעול בפניו,
אלא בכלל כל מקום אליו הלך נהיה מוזר וחסר פשר.
ברגע שאבד לו המפתח לבית המדרש שהוא הבית שלו,
הכור שלו כבר לא היה לו בית בכל העולם כי משהו בו היה חסר וריק
הסיפור של עגנון מרומז מאוד ואינו ברור בקריאה פשוטה.
הקישור שעשיתי למפתח בית המדרש אותו עגנון "מאבד"
הוא עניין האמונה – עגנון מתאר את עולם החולין ועולם התורה,
אותם הוא מכיר בפיזיות שלהם, ויודע ללכת בדרכיהן הגשמיות,
אך הוא אינו מבין אותם מאז שהוא איבד את המפתח (האמונה).
לכן אני מקשר זאת בכך שללא האמונה, עגנון אינו מבין, חסר מאוד,
ומרגיש כאורח, בין שתי העולמות.
תגובות אחרונות
מכל בית אחר שבו מתקיימות דעות מסויימות,
אורח חיים מסויים וחוקים מסויימים.
כל אחד שמתארח צריך לקחת בחשבון שהוא נכנס למקום שהוא זר לו
במידה מסויימת (זה משתנה ביחס לטיב ההכרות)
ולקבל עליו בלית ברירה את חוקי הבית – על כל המשתמע מכך.
כל עוד ההתארחות שלו היא הכרעה מודעת שלו –
עליו לשאת ב"השלכות" ולדעת שדבר זה דורש ממנו ויתור על נוחיות מסויימת שהוא מורגל בה
במסגרת הטריטוריה שלו
תגובה זאת רלוונטית גם לסוגיית רב תרבותיות ועליה
מה מרוויח המארח; “בתי חבד” כדוגמא –
האם זו הכנסה אורחים או ניצול צורך של מטיילים כדי להשיג ״הון״ והכרה?
עמדה זאת רלוונטית גם לסוגיית רב תרבותיות ועליה
אולי, זוהי המשמעות העמוקה של "בית מדרש"
לא כמקום שבו אתה לומד, אלא כמקום שבו אתה מוצא מפתח למקומות רבים אחרים.
במובן מסוים, הנכונות של האדם לפתוח את לבו לאמונה
– כלומר לארח בקרבו את האמונה –
היא מעין מפתח לדברים רבים.
ומייד אני שואל: ומהי האמונה בהקשר זה ?
ואולי ראוי להפנות את תשומת הלב, לשימוש במונח "בית" בהקשר של בית המדרש…
היו פתוחים לו כל המקומות.
וכשאבד לו המפתח, לא בית המדרש בלבד היה נעול בפניו,
אלא בכלל כל מקום אליו הלך נהיה מוזר וחסר פשר.
ברגע שאבד לו המפתח לבית המדרש שהוא הבית שלו,
הכור שלו כבר לא היה לו בית בכל העולם כי משהו בו היה חסר וריק
הקישור שעשיתי למפתח בית המדרש אותו עגנון "מאבד"
הוא עניין האמונה – עגנון מתאר את עולם החולין ועולם התורה,
אותם הוא מכיר בפיזיות שלהם, ויודע ללכת בדרכיהן הגשמיות,
אך הוא אינו מבין אותם מאז שהוא איבד את המפתח (האמונה).
לכן אני מקשר זאת בכך שללא האמונה, עגנון אינו מבין, חסר מאוד,
ומרגיש כאורח, בין שתי העולמות.
מקורות קשורים
קליטת עליית מרבד הקסמים
היהודים באים - כאן11
קליטת עולי ברית המועצות
חינוכית
האמנה בישראל – נתונים
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
חברי בית המדרש
אבי אורפז
פרופ' חנוך בן פזי
אבינעם ברתנא
יאיר קוניץ
רוית שובל