בימי קדם לא היה טבע האדם כמו שהוא בימינו,
אלא שונה ממנו תכלית השינוי.
ראשית כל נחלקו בני האדם לשלושה מינים,
ולא לשניים, זכר ונקבה הקיימים כיום.
שהרי בנוסף להם היה גם המין השלישי,
המורכב משניים אלה,
מין שרק שמו נותר ממנו והוא עצמו נכחד.
המין השלישי הזה היה מיזוג של הזכר והנקבה
גם בצורתו החיצונית וגם בשמו, אנדרוגינוס ,
והיום אין הוא אלא שם גנאי.
שנית, כל בני האדם בימים ההם היו בעלי צורה עגולה.
הגב והצדדים שלהם היו עגולים,
והיו להם ארבע ידיים ומספר זהה של רגליים ושני פרצופים,
דומים בכל, ישבו על צוואר שגם הוא היה עגול,
אך לשני הפרצופים שניצבו זה מול זה היה ראש משותף,
ולו ארבע אוזניים, ושני אברי מין היו לאדם,
ועוד כיוצא באלה.
…ואותם בני האדם היו אדירי כוח ורבי-עוצמה,
וגאוותם לא ידעה גבולות, והם הרימו יד על האלים…
זאוס ושאר האלים התכנסו אז על מנת להחליט איך לנהוג בהם,
והיו אובדי עצות..אבל בסופו של דבר
עלה בראשו של זאוס רעיון והוא אמר […]
"בכוונתי לחתוך כל אחד מהם לשניים,
וכך גם יהיו חלשים יותר וגם יביאו לנו תועלת רבה יותר,
שכן מספרם יגדל…"
…ובכן, לאחר שהאדם נחתך לשניים,
כל חצי השתוקק לחצי האחר שלו ולא יכול היה להיפרד ממנו…
