לכאורה זו מידת הנורמליות, אדם עוסק בשלו ולא מתערב בענייני זולתו; אבל חכמי המשנה סבורים שבדרך הזאת טמונה סכנה חברתית גדולה
"ארבע מידות באדם. האומר: שלי שלי ושלך שלך, זו מידה בינונית;
ויש אומרים, זו מידת סדום.
שלי שלך ושלך שלי – עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך – חסיד. שלי שלי ושלך שלי – רשע"- אבות, ה י"א
עם ראשיתה של השנה החדשה נחתם מחזור לימוד נוסף בפרקי אבות.
תכניה הייחודיים של המסכת מהמשנה מהווים הכנה ראויה לימי חשבון הנפש
הפותחים את השנה העברית,
ששיאם הוא יום הכיפורים.
על דרך הפשט עוסקת משנה זו במושג "הבעלות"
וביחסו של האדם לרכוש ולקניין.
ברובד העמוק יותר מציגה המשנה ארבע גישות
שבאמצעותן מנהל האדם את יחסיו עם זולתו, עם האחר.
את המידה הראשונה – "שלי שלי ושלך שלך" –
בוחרת המשנה לתאר כמידה הממוצעת
שלאורה מתנהל עולמנו.
זוהי מידתו של בעל ההיגיון הבריא.
זוהי מידת הנורמליות.
דווקא משום כך מפליאה קביעת המשנה "ויש אומרים זו מידת סדום"
המוצגת כאפשרות נוספת לתיאורה של המידה הראשונה.
לכאורה, נראה היה שהתוספת הזאת
היתה צריכה להופיע כהגדרה נרדפת לתיאור מידת הרשע.
אבל המשנה בוחרת להצמידה דווקא אל תיאור הדרך הממוצעת, הנורמטיווית.
בכך היא מעודדת אותנו להסתכל מעבר לפשט הדברים.
אהוד בנאי והפליטים - עבודה שחורה
מתוך קלבת שבת | בית אביחי
