התורה בכללה ובפרטיה, תרי"ג מצוות וגדריהם וסוגיהם,
כולם כלולים ומקובלים (=מקופלים) ביסוד האמונה שהיא כלל הכולל את הכול,
וכן אמרו רז"ל : תרי"ג מצוות נאמרו למשה בסיני וכו' בא חבקוק והעמידן על אחת,
שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה".
האמונה אינה מצווה מן התורה, אבל היא היסוד לכל המצוות,
כי אם אין אמונה – אין תורה ואין מצוות, לא מוסר ואהבה, ולא יראת שמים.
והתורה אינה אלא ענף האמונה וגופין לנשמתא, ובהסתלקות הנשמה בטלה מציאות הגופין.
ובכיליון השורש נכרתים גם הענפים.
האמונה היא גם יסוד החיים ונעימותם.
באין אמונה אין חיים אנושיים במובנם המלא,
כי מה הם חיים מרובי הפגעים ומרעין בישין
מבלעדי האמונה שמרוממת את האדם אל עולם האצילות והזוהר,
מעמידה לעיני חזון רוחו את היד הנעלמה המסתורית
הרוקמת את פעולותיה בצדק במשפט חסד ורחמים.
האמונה היא המבוא להשגת דעת אלוהים ודרכי השגחתו הנפלאים,
והיא מאחדת את האדם עם אלוהי ישראל הטמיר והנעלם
בחביון עוזו בכל יצורי ההוויה העולמית ובאמונה כרת הקב"ה ברית עם ישראל עמו.
