מבחינה גינאולוגית (אילן יוחסין) מאוחדות האומות באדם הראשון: מבחינה פסיכולוגית – ב"שכינה" בא־להי שבעולם, שהיא מרכז כל הנשמות, ומבחינה רעיונית – ב"מאמר" או ב"לוגוס" שהוא עולם התבונה. מכאן משתמעות הרבה מסקנות רציניות. כל אומה היא כלי ביטוי לרעיון מיוחד המקנה לה את זכות קיומה: קיומה הוא חוקי, זכיותיה הן בלתי מעורערות, ויש להוסיף, כי שכלולה נכנס למסגרת הסדר הקוסמי ותכנית ההשגחה.

לבסוף, המטרה בכינון האומות היא אירגונן הסופי או הארמוניה הסופית, התפתחות הניתנת להיקבע, אגב, בחלקיו השונים של הטבע. שכלול המכלול גדל בפרופורציה לשכלול חלקיו. בספר בראשית מיוצגים כל בני האדם כבני משפחה אחת וקמאית. גם הנביאים, שהשמיעו את דבר אחדותו הסופית של המין האנושי, מאפשרים לנו להכיר בקיומה של התודעה האוניברסאלית, שגם המיסטיקה היהודית החזיקה בה. לפי תורת המסתורין, איחד בקרבו גופו של האדם הראשון על אבריו השונים את כל האנושות ואת כל העמים שנבדלו, אמנם ביניהם בהתאם לטבעו של כל אחד

[…] הזוהר משווה את ישראל ללב האנושות כשהאומות האחרות הן אבריה השונים. לפי הקבלה לא גופו של האדם הראשון בלבד אלא גם נשמתו קיפלה בתוכה את כל האנושות העתידה. […]