בכל אדם או כמעט בכל אדם קיים גזען
שאינו מכיר את עצמו או בקושי מכיר את עצמו, או כלל אינו זר לעצמו.
החל במי שמצהיר ” אני לא גזען אבל …
” וכלה במי שמתיימר להכיר את הכושים על פי ריחם ומיחס ליהודים “פרצוף של קרמטוריום”,
החל בהיסוס המוטרד של מי שמבקש להעמיד פני אנטי גזען
וכלה בגישה המתגרה של הגזען הכמעט מוצהר,
אשר שום דבר בגזענות אינו רע בעיניו למעט תוית הגזען …
הגזענות היא אחת הגישות המשותפות ביותר לבני האדם.
במילים אחרות היא גם עובדה חברתית …
זאת אומרת שהיא קודמת לכל אדם ונכפית על היחיד.
ובמילים אחרות עוד יותר, עוד קודם שהגזענות חודרת אל היחיד,
היא נמצאת במוסדות ובאידיאולוגיות, בחינוך ובתרבות….
לא מספיק נאמר על תפקידם המכשיל של הסופרים ושל הספרות..
בהפצתם של דימויים גזעניים, הדתות אף הן אינן נקיות מן החטא הגזעני
ולבסוף חיק המשפחה הוא סיר נפלא לבישולן של דעות קדומות,
של פחדים ושל טינה שילדים מעטים מאד פטורים מהם לחלוטין.
בקיצור הגזענות היא קודם כל אמבט תרבותי.
הילד יונק את הגזענות עם חלב אמו, המשפחתי והחברתי.
… הגזענות לא רק שהיא עובדה פסיכולוגית וחברתית אלא היא גם עובדה מוסדית.
הנכבש לא רק הואשם בהיותו אדם מדרגה שניה הוא גם היה כזה הלכה למעשה :
הוא לא נהנה מהזכויות שנהנה מהם הכובש המתנחל.
הכושי האמריקאי אינו רק מתואר כמי שאינו יכול להסתגל
הוא באמת כזה בדרך כלל.
היהודי באמת נבדל ושרוי בנידוי מוצנע פחות או יותר.
נחיתותו ורמיסתו של הקורבן אף הן עובדה שאפשר להוכיחה:
איך לא ניתפתה אם כך לראות באידיאולוגיה הגזענית ביטוי הולם למצב אובייקטיבי?
אם היהודי נבדל יאמרו לנו, הרי קרוב לודאי שיש בו משהו המזמין את הבידול הראוי לו.
אם הנכבש משלים עם מצב כה מדכא, …
ההסבר הגזעני בסיכומו של דבר הוא דבר כדאי יותר.
הוא יעיל, הוא אפילו נעים.. הוא מרגיע, מחניף הוא מצדיק
ומחזק את הגזען בחזקו את האני שלו והקולקטיבי.
ובאיזה מחיר? הגזען מתענג ונרגע על חשבון האחרים מתוך טשטוש זהותם,
הקטנת האחרים מסייעת לו לצמוח עליונותו איננה צריכה להיות מוצגת לראווה
היא שוכנת בנחיתותם של האחרים.
כדי להיות גדול די לו לגזען לטפס על כתפי האחר.
ברור מדוע הוא בוחר את הקרבן הכי בולט הכי כנוע ..
הגזען ניגש מתוך אינסטינקט אל המדוכא.
קל הרבה יותר להוסיף סבל על סבלו של הסובל.
מכאן הגזענות המפתיעה של המדוכא עצמו שכן נכון הוא ש..הנכבש,היהודי,השחור
יכולים אף הם להיות גזענים. איך יכול הקרבן להכות קרבן אחר? …
באותו תהליך עצמו על מי ישען הפועל הארופי הפשוט
כדי לצמוח מעט על הצפון אפריקאי או על הפולני
כלומר על מי שמשתייך לגזעו שלו .
כאן דרך אגב יכולה להימצא ההוכחה,
אילו נדרשה הוכוה שהגזענות אינה קשורה ישירות לגזע..
לסיכום כל אחד מחפש לעצמו מדרגה נחותה ממנו
כדי שיוכל להתעלות עליה ולהיות שולט..
הגזענות היא הנאה שנמצאת בהישג ידם של הכל.
ובכן כלום אין מוצא?
..ובכל זאת יש קרן אור בקצה המנהרה:..
והנה כאן במקרה אנחנו יכולים להועיל רבות.
התנהגות מוסרית אינה שיכת כולה לאוטופיה.
בדיוק כמו האלימות שורשיה נמצאים בנפש האדם הפרטית והמשותפת.
יש באדם משיכה ותעוב גם יחד כלפי דומיו, תלות ושליטה,
קימת אנטישמיות נוצרית אך במן המלחמה ניצלו יהודים רבים
הודות לטוב ליבם של נוצרים אשר שילמו לעיתים בחייהם על נדיבותם זו.
מוסלמים רבים נהגו בדרך דומה בתוך פריס הכבושה…
תהא אשר תהא שכיחותן או נדירותן של הפעולות הללו
יש בהן עידוד בנוגע לעתיד המין האנושי.
האדם הוא גם סכנה לזולת וגם ישועתו.
… ראשית כל יש להיות מודעים לגזענות ,
ולא רק לגזענות של האחרים אלא גם לגזענותנו שלנו,
הפרטית הקבוצתית.
לחשוף ולהוקיע תחילה את הגזענות שבנו,
כדי להלחם בה בהתנהגותנו אנו.
