כבר אמרו רבותינו ז"ל: הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה,
חס ושלום, ומה אנו עושים, ישראל ?
בכל ארצות תבל, ונדים אנו מעיר לעיר לבקש מחייתנו, ואין אנו הולכים לארץ ישראל,
ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם,
ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה כתוב,
ושם לעבוד את יוצרנו והמצוות נקראו משפט אלהי הארץ,
כדברי המפרשים על יעקב אבינו שנשא שתי אחיות בחוצה לארץ.
וכמה מצוות ישנן שיש לנהוג בארץ דווקא.
טוב היה אילו היינו אוכלים אפילו לחם צר ומים לחץ בארץ ישראל,
והיינו יודעים שיש לנו אלוה.
הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה,
וכבר ידוע שההתעוררות למעלה תלויה בהתעוררות מלמטה,
ואמר הקב"ה, פתחו לי פתח כחודו של מחט וכו' ככתוב:שובו אלי ואשובה אליכם,
ואומרת הגמרא: כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כי התעניות,
חלשו הדורות ואין בנו כוח, ואם לומר תפילות בכוונה, בעוונותינו שרבו,
אין אתנו יודע עד מה. תשובה זו באלף ושבע מאות ושבעים שנה לא נעשתה,
ועתה מה עלינו לעשות?
אם כן, חס ושלום אבדה תקוותנו חלילה וחס, אלא פירוש הדבר הוא שיבת ישראל לארצם,
וזה אמר הקב"ה:שובו אלי ואשובה אליכם, וכשיתאמצו ישראל לעלות ירושלימה,
גם אם הם בצרה, ונראה שנכספה נפשנו לחסות בצל שכינתו, מיד הקב"ה, מתעוררים רחמיו,
ויגלה גאולתו במהרה בימינו אמן, ועוד דברים כהנה וכהנה,
נוראים מאד אשר הרעידו את לבי וברכי כשלו, מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה.
