יחסנו לנצרות ולנוצרים 

ביחס לנצרות, אף כי מקובל לחשוב שהיא עכו”ם, אין זו אמת.
ונבאר הדברים מיסודם להלן, אך נקדים מספר מלים על יחסנו הכללי לנצרות ולנוצרים

לעם ישראל חשבון ארוך ונוקב עם הנצרות כדת.
לא זו בלבד משום שבשמה נשפך דם רב מישראל,
וגם השואה הנוראה שבה נטבחו שישה מיליונים מישראל
אף היא תוצאה מיחסה ההיסטורי של הנצרות ליהודים,
אלא גם ובעיקר משום שהנצרות עיוותה את יסודות היהדות
(שממנה הורתה ולידתה) עד בלי הכר.
את האמונה התמימה בה’ אחד ושמו אחד,
שיבשה באמונת השילוש, ובמחי יד עקרה את כל אותן מצוות
ודרכי הנהגת היהדות עפ”י הברית אשר כרת ה’ עם עמו בצאתו ממצרים.

.. ואף על פי כן עלינו להבחין בין נצרות כאמונה לבין נוצרים.
עם הנצרות יש לנו חשבון היסטורי ארוך ונוקב, אך לא עם האיש הנוצרי,
שכלפיו אנו מצווים לדגול בסיסמתו של בן עזאי:
“זה ספר תולדות אדם – כלל גדול מזה”
(מן הכלל “ואהבת לרעך כמוך” שבו דגל ר’ עקיבא),
שהוא כולל ומקיף את כל הנברא בצלם…

ובכל זה אין הרב המאירי יחיד. (…)
רבים מגדולי הפוסקים הזכירו סברא זאת,
שגויי זמננו אין להם דין עובדי עבודה זרה,
אך הוסיפו בדרך כלל עוד נימוקים להתיר:
או “מפני דרכי שלום”, או בגין מצב כלכלי וכדומה,
אך הרב המאירי התירם עקרונית, כאמור…