וגמילות חסדים זה, העושה עם חברו טובה, בין גדולה בין קטנה,
ואפילו אם אחד דפק על דלת ביתו לשאול על איזה איש ועונה לו,
או פרט לו מטבע, או בקש ממנו שישאיל לו איזה כלי.
… ולפי רוב הטורח וההפסד במעשה החסד, כך יהיה גם שכרו יותר גדול,
והקדוש ברוך הוא יודע לשער ולשקול בדיוק את השכר לפי רוב המעשה.
וביותר צריך לגמול חסד עם אנשים זרים המגיעים לעיר, יותר מאנשי העיר,
כי אין הוא מכיר אף אחד ואין יודע לאן לילך ולאן לבוא.
וכל שכן שראוי לשים לב לגמול חסד עם העניים הסובבים מעיר לעיר, וירחם עליהם כפי כוחו.
ולא כאותם אנשים שלא מתייחסים אליהם
בטענה ש'ענייך ועניי עיר אחרת, ענייך קודמים',
ולכן לא עוזרים לעניים מעיר אחרת.
והם טועים, כי פרוש: 'עניי עירך קודמים' – רק שלא יעזוב עניי עירו,
וישלח את הצדקה רק לעניים של עיר אחרת, שזה ברור שצריך לתת גם לעניי עירו.
אבל ודאי שלא יעזוב עני שבא מעיר אחרת, והוא גולה ונידח, ועזב את ביתו ריקם.
ופשוט שצריך לעזור לו כל מה שאפשר, ואדרבא על כאלו צריך הרבה רחמים.
רבי חיים דוד הלוי
