מהי מסורתיות? אין להניח מושג זה כברור מאליו. יש הכרח לחשוף את משמעויותיו השונות ואת קווי האופי של כל משמעות ומשמעות,
כדי ליצור הבנה לא פשטנית של העניין שלפנינו. עניין זה הוא פילוסופי בחלקו ודורש הרחבה ודיון…
בהגות המערב מושג המסורת נדון בעיקר בקרב סוציולוגים.
בדרך כלל הוא נתפס כאותה מסגרת חברתית שקדמה לחיים המודרניים.
בהקשר זה נעשית הבחנה בין Gemeinshaft ל- Gesellshaft ,
ההבחנה בין חברה אורגנית לחברה של אינדיבידואלים.
כאן עולה השאלה מה עומד ביסוד הכינון הזה של מושג המסורת,
ומה אפשר ללמוד על מי שעיצב מושג זה…
בהקשר הסוציולוגי, שמכוון בעיקרו לתיאור החברה המודרנית,
נתפסת ההוויה של החברה המסורתית כהקדמה או כשלב לפני החברה המודרנית.
נהוג להבהיר כי זהו המצב שבו לא שלטה הרציונאליות,
היחסים לא היו כל כך תכליתיים וכד'.
קיימת נוסטלגיה אליו בסגנון הגעגוע לטבע העוברי; תיתכן גם סלידה ממנו,
בתור השלב שקיפח את זכויותיהם ואת חירותם של פרטים ועשה אותם עבדים לשבטיות פטריארכאלית וכד'…
בדרך כלל נוח לו לסוציולוג להניח מהות אחת המשותפת לכל המסורות.
המסורות נבדלות בתכניהן ובתרבותן אבל לא בהיותן מסורות.
הן מסורות באותו המובן של המילה,
ובמקרה שלנו מובן זה גם הוגדר על ידי הסוציולוג כשלב לחיים מודרניים מערביים.
כעת אפשר לשאול מה היחס בין מובן המסורת בפי הסוציולוג להיותם של יהודי המזרח מסורתיים.
אם המסורת היא שלב שלפני החיים המודרניים,
אז ההגדרה הסוציולוגית לא תצלח לתאר את מי שמגדיר עצמו היום מסורתי.
אדם עשוי לתאר את השינויים העוברים עליו כחזרה מחילוניות למסורתיות
ובכך אין הוא מתחייב לחזור לכפר או להניח את החיים המודרניים.
בקירוב ראשון אפשר לתאר את המסורתיות
שרבים מיהודי המזרח מבקשים להימנות עמה על ידי מספר שלילות.
אין היא חילוניות ואין היא דתיות חרדית, ועם זאת אין לזהותה עם פולקלור
או עם קשר לתרבות במובן שבו זו מנוגדת לדת.
במובן שבו אני משתמש כאן במונח המסורתיות,
אפשר לומר כי המגדיר את הליברליזם הרדיקלי,
והמגדיר את הפונדמנטליזם לצורותיו השונות הוא השלילה של המסורת.
טשטוש ההבדל בין מסורת לפולקלור משרת כמובן מגמות אלה.
הביטוי "פולקלור" מניח תרבות עילית של מוזיאונים רציניים שהפולקלור הוא רק המשלים שלה,
ואילו האיש המסורתי מייחס חשיבות עליונה להיותו מסורתי שאינו מרשה את הנגדתה של מסורתו ל"תרבות עילית"…
השימוש בניגוד מסורת/מודרניות הוא ברוב המקרים חלק מרטוריקה
של מי שקושר קונוטאציות חיוביות למושג "מודרני" וכביכול מרמז בכך שהאיש המסורתי
מבקש להחזיר אותנו לתקופת המערות.
כדאי לחדד את הנקודה האחרונה.
"מודרני" יכול לציין תקופה בהיסטוריה האנושית.
בתקופה זו חיו איינשטיין, מדונה, חומייני, הרב ש"ך ונלסון מנדלה
וכל בן שבט מסאי שמוכר עתיקות לתיירים מן המערב.
במובן אחר "מודרני" מציין את מי שחי אחרי המהפכה התעשייתית
או מהפכת הידע והמחשבים, משתמש בה ונהנה מפירותיה.
במובן זה רק איינשטיין, מדונה, חומייני, נלסון מנדלה והרב ש"ך הם מודרניים.
מובן שלישי ל"מודרני" הוא מי שהגיב לתהליך ההשכלה והחילון באירופה.
במובן זה איינשטיין, נלסון מנדלה, הרב ש"ך, חומייני ואולי גם מדונה הם מודרניים.
מובן שלישי ל"מודרני" הוא מי שרואה את עצמו כחילוני וכנאמן לערכים של תנועת ההשכלה.
במובן זה אנו מאבדים את הרב ש"ך ואת חומייני מן החבורה.
אבל בשום מובן מן המובנים האלה איננו מאבדים את מי שמגדיר עצמו כמסורתי…
מסורת בפי יהודי המזרח היא במובן הישן, ובו אין היא סוג כללי ואין היא ניתנת לתרגום במילה tradition .
המסורת הנדונה כאן היא בעצם שם פרטי – מסורת ישראל –
שהקשר שלו למובן הסוציולוגי או למובן הכללי של המסורת מורכב…
העקרונות השולטים בה [במסורת ישראל] מובלעים,
והשאלה על טיבה של המסורת היא משום כך חשיפה של טענת המסורת ושל ה"תיאוריה" החבויה בה והמכוננת אותה.
