הָאַחִים כֵּהֵי הָעוֹר שֶׁבָּאִים מֵאֶתְיוֹפְּיָה
מְבִיאִים אִתָּם מָסוֹרֶת מוּפְלָאָה וְעַתִּיקָה
הַבָּנִים הָאוֹבְדִים, אַחֲרֵי תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ,
מְגַלִּים לְאַט לְאַט אֶת הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה.
הֵם שָׁנִים חָלְמוּ עָלֶיהָ, וְעַכְשָׁיו זוֹ הַמְּצִיאוּת
כְּשֶׁאוֹמְרִים לָהֶם לִטְבּוֹל, לִשְׁטוֹף אֶת הַתְּמִימוּת.
וַאֲנִי בְּעֵינֵיהֶם רָאִיתִי אֵיזֶה אוֹר
וּמִי יֵדַע אִם אַבְרָהָם לֹא הָיָה שָׁחוֹר?!
הָאַחִים כֵּהֵי הָעוֹר בְּמֶרְכַּז קְלִיטָה בִּטְבֶרְיָה,
מְנַסִּים לִקְלוֹט וּלְהִקָּלֵט וְזֶה לֹא קַל.
מֵאֵצֶל הַמְּדוּרָה, מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחוֹשֶׁךְ,
אֶל הָרְחוֹב הַמְּקוֹמִי, הַדִּיגִיטָלִי, הַמְּבוּלְבָּל.
הֵם שָׁנִים חָלְמוּ עַל בַּיִת וְעַכְשָׁיו זוֹ הַמְּצִיאוּת
גַּם בַּבַּיִת זֶה קוֹרֶה, נִמְשֶׁכֶת הַגָּלוּת…
וַאֲנִי בְּעֵינֵיהֶם רָאִיתִי אֵיזֶה אוֹר
וּמִי יֵדַע אִם אַבְרָהָם לֹא הָיָה שָׁחוֹר?!
הָאַחִים כּהֵי הָעוֹר יְחֵפִים בְּצַד הַדֶּרֶךְ,
מוֹלִיכִים אֶת עֶלְבּוֹנָם בָּרֶגֶל אֶל הָעִיר,
הֵם עוֹמְדִים מוּל הַבִּנְיָן, הֵם עוֹמְדִים מוּל לֵב שֶׁל אֶבֶן,
מְחַכִּים שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּלֶת מִבִּפְנִים.
הֵם הָיוּ נֶאֱמָנִים, כֵּן, הֵם חִכּוּ לָהּ, לַבְּשׁוֹרָה,
וְעַכְשָׁיו מָה שֶׁנִּשְׁאַר זוֹ עֲבוֹדָה שְׁחוֹרָה.
