נתינת הצדקה היא מכוח האחדות והאהבה,
אשר יאהבו איש את רעהו כנפש,
שאם לא כן, איש אשר יתן לו הא-לוהים עושר ונכסים,
מדוע יתננו חלקו, לאיש אשר לא עמל בו,
אם לא שהוא חלק מחברו עצם מעצמו ובשר מבשרו?
– וזה דבר שהשכל מחייבו ואינו צריך ראיה.
לחם לפי הטף, מערכת צד"י, עמ' צר"ח, הוצאת מצליח דרכי, ירושלים, תשנ"ח (1998)
