להתחברות

מחשבת ישראל מן המזרח

צדק וצדקה | עמוד דיון

תמצית

פתיחה

מהו צדק?

x

מהו צדק הרחבת הנושא

סדר מכונן בחברה.
יש קשר הדוק בין עשיית משפט
לבין הוצאת הצדק לאור:
ישעיהו א', כא, ירמיה כב, יג. בספר עמוס, ה פס' ז המילה
"משפט" נקשרת למילה "צדקה": "..משפט וצדקה לארץ הניחו"(מה הין צדק ושוויון? –אריסטו, שקשר בין צדק לשוויון, מיהר לעמוד על כך שמושג השוויון תמיד מחייב גם דיון בשאלות על הגורמים המושווים עצמם: "מאחר שהמעוול, וכן מעשהו, חורגים מגדר השוויון, ברור שיש גם מידה אמצעית בין שני קצוות בלתי שווים, והיא ־ השווה ]……[ שכן מודים הכל שיסוד הצדק בחלוקות למיניהן אינו אלא התאמת חלקו של המקבל לזכות מסוימת שמצויה בידו, אלא שזו אינה אותה זכות עצמה בפי הכל, שכן מזהים אותה הדימוקראטים עם מעמדו של איש בן חורין, האוליגארכים ־ עם הרכוש שבידי האדם, או עם ייחוס משפחתו, והאריסטוקראטים ־ עם הצטיינותו". אריסטו (תשמ"ה), אתיקה מהדורת ניקומאכוס. תרגם יוסף ליבס. ירושלים: שוקן, ספר ה, עמ' 116 .דברים דומים מאוד כותב אריסטו גם בפוליטיקה: "בתחום המדיני הטוב הוא הצדק, וצדק הוא תועלת הכלל, והכול סבורים שצדק הוא סוג של שוויון ]…[ ואולם מה טיבם של הדברים שחל בהם שוויון ומה טיבם של הדברים שחל בהם אי-שוויון? את השאלות האלה אל לנו להזניח." אריסטו (2009) פוליטיקה, ספר ג. תרגמה נורית קרשון. תל אביב: רסלינג, עמ' 51-150. נמצאנו למדים שמושג השוויון לעולם אינו עצמאי בשיח הפוליטי, וכי על מנת להופכו לעיקרון יש להשלים אותו באמצעות מושגים נוספים.

״לכל אדם״, כתב ג׳ון רולס (Rawls John )״יש חסינות המבוססת על צדק, אשר אפילו רווחת החברה כולה אינה רשאית להפר. לכן בחברה צודקת הזכויות המעוגנות בצדק אינן נתונות למשא ומתן פוליטי או לתחשיב של אינטרסים חברתיים״. 3), 1973, Press University Oxford (Justice of Theory A, Rawls John.

הצדק, קבע רולס, הוא הוגנות (fairness) .מונח זה מתקשר עם ״המשחק ההוגן״, ״המשחק על פי הכללים״. לדידו של רולס, הוגנות פירושה קיום סביר מינימלי לכל פרט בחברה. אין כאן צדק מטאפיסי בנוסח אפלטון, צדק דתי בנוסח המונותיאיזם, או צדק היסטורי־דטרמיניסטי בנוסח הגל ומארקס. רולס מדבר על חלוקה הוגנת ככל האפשר של משאבים בין בני האדם. השוויון על פי רולס הוא קודם כול ״שוויון בהקצאת זכויות וחובות בסיסיות״. כזה הוא תנאי לקיומו של צדק מדיני.

)

הרחבת הנושא

הרחבת הנושא

תגובה אחת
  • x

    עמדת אריסטו

    אריסטו, שקשר בין צדק לשוויון, מיהר לעמוד על כך שמושג השוויון תמיד מחייב גם דיון בשאלות על הגורמים המושווים עצמם: "מאחר שהמעוול, וכן מעשהו, חורגים מגדר השוויון, ברור שיש גם מידה אמצעית בין שני קצוות בלתי שווים, והיא ־ השווה ]……[ שכן מודים הכל שיסוד הצדק בחלוקות למיניהן אינו אלא התאמת חלקו של המקבל לזכות מסוימת שמצויה בידו, אלא שזו אינה אותה זכות עצמה בפי הכל, שכן מזהים אותה הדימוקראטים עם מעמדו של איש בן חורין, האוליגארכים ־ עם הרכוש שבידי האדם, או עם ייחוס משפחתו, והאריסטוקראטים ־ עם הצטיינותו". אריסטו (תשמ"ה), אתיקה מהדורת ניקומאכוס. תרגם יוסף ליבס. ירושלים: שוקן, ספר ה, עמ' 116 .

    דברים דומים מאוד כותב אריסטו גם בפוליטיקה: "בתחום המדיני הטוב הוא הצדק, וצדק הוא תועלת הכלל, והכול סבורים שצדק הוא סוג של שוויון ]…[ ואולם מה טיבם של הדברים שחל בהם שוויון ומה טיבם של הדברים שחל בהם אי-שוויון? את השאלות האלה אל לנו להזניח." אריסטו (2009) פוליטיקה, ספר ג. תרגמה נורית קרשון. תל אביב: רסלינג, עמ' 51-150. נמצאנו למדים שמושג השוויון לעולם אינו עצמאי בשיח הפוליטי, וכי על מנת להופכו לעיקרון יש להשלים אותו באמצעות מושגים נוספים.

    דברי אריסטו
    עיון פרשני

    דברי אריסטו

x

אני מעוניינת לעסוק בסוגייה זו, מפני שלטעמי אכן חשוב ביותר ללמוד על ההיסטוריה "המזרחית" או על אישים בולטים בתרבות זו, אך לא די בכך. לדעתי, תיקון עוול אמיתי וסיוע לחברה חלשה יותר, צריך להתבטא בצעדים רחבים יותר, כדוגמת פיתוח הפריפריות, יצירת הזדמנויות תעסוקה לבני הפריפריות, וצעדים אלה ועוד הם חלק מצדק חברתי שהוא חלק מההגדרה הרחבה של מהו צדק והשאיפה לצדק של חברה אנושית.

שיח

עדי לסרי קליין

הצדק החברתי

x

נושא הפרק
כמובחן מהצדק ולעיתים אף סותר את הצדק
עקב רצון החברה לצמצם פערים בין המעמדות.
הצדק החברתי נוגע להבדלים בין המעמדות  בחברה.

נושא הפרק
קונפליקט

נושא הפרק

2 תגובות
  • x

    מקור הראשון מלמד כי המקרא הכיר בהבדלי המעמדות
    וכי "הצדק החברתי" היה הדבר החשוב ביותר למחוקק המקראי
    הוא "חוק העבד" הפותח את "ספר הברית הגדול"
    , שמות פרק כא, פסוקים א-ו.

    מקור נוסף הבוחן את הבדלי המעמדות בחברה בתקופת המקרא:
    "משל כבשת הרש": שמואל ב' פרק יב', פסוקים א-ט.

    מקור שלישי: "גזילת כרם נבות": מלכים א' פרק כא.

    שעבוד יוסף את המצרים:
    בראשית מז: יוסף דואג לרוווחתם של אחיו במצרים בעוד למצרים אין לחם בכל ארץ מצרים.

    "חוק חלוקת השלל":
    שמואל א', ל, כד: "ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הורד במלחמה
    וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו". (הענקת שלל מלחמה גם למי שנותרו בעורף). (עדי לסרי)

    הצדק במקרא
    עיון פרשני

    הצדק במקרא

  • x

    ג'ון רולס

    ״לכל אדם״, כתב ג׳ון רולס (Rawls John )״יש חסינות המבוססת על צדק, אשר אפילו רווחת החברה כולה אינה רשאית להפר. לכן בחברה צודקת הזכויות המעוגנות בצדק אינן נתונות למשא ומתן פוליטי או לתחשיב של אינטרסים חברתיים״. 3), 1973, Press University Oxford (Justice of Theory A, Rawls John.

    הצדק, קבע רולס, הוא הוגנות (fairness) .מונח זה מתקשר עם ״המשחק ההוגן״, ״המשחק על פי הכללים״. לדידו של רולס, הוגנות פירושה קיום סביר מינימלי לכל פרט בחברה. אין כאן צדק מטאפיסי בנוסח אפלטון, צדק דתי בנוסח המונותיאיזם, או צדק היסטורי־דטרמיניסטי בנוסח הגל ומארקס. רולס מדבר על חלוקה הוגנת ככל האפשר של משאבים בין בני האדם. השוויון על פי רולס הוא קודם כול ״שוויון בהקצאת זכויות וחובות בסיסיות״. כזה הוא תנאי לקיומו של צדק מדיני.

    דברי ג'ון רולס
    עיון פרשני

    דברי ג'ון רולס

x

 

המקור שהעלנו הוא המקור בו הפרט יוצא למאבק נגד בעלי הכוח בחברה הישראלית:https://www.youtube.com/watch?v=RUT8IKZg7QA

צדק כמאבק בו משלמים מחיא אישי גדול, מי מוכן לעשות זאת?

בן אלטשולר ואבי אורפז 
עיון פרשני

בן אלטשולר ואבי אורפז 

x

בהתייחס לטקסט של חכם שלום דניאל יהודה כהן
אני מבין כי הממון הוא אמצעי ולא מטרה.
מכיוון שהממון נמצא בידיו של העשיר,
אחריותו היא רבה והאמצעים בידיו ולכן מה תעשה עימם נשאלת השאלה בטקסט זה?

תעוש תעשה אומר הטקסט
את הפיקדון צריך להגדיל ולפזר אותו לכל נזקק
ערום יצאתי מבטן אימי וערום אשוב שמה
ה נתן ו-ה לקח
יהי שם ה מבורך (בן אלטשולר)

לגבי המקור שהוצע ע״י חכם שלום דניאל יהודה כהן, אני בוחרת לשייך אותו לצדק החברתי. במקור זה מסביר החכם כי הכסף של העשיר אינו באמת של העשיר. הכסף ניתן לו ע״י אלוהים ולכן הוא מחוייב למלא את המצוות שאחת מהן היא הדאגה לקרוביו העניים. הטלת חובה על העשיר, על החזק בחברה לדאוג לחלש זה לדעתי המהות של הצדק החברתי. לעיתים הצדק החברתי יכול להיראות כסותר את הצדק הפורמלי. (עדי לסרי)

בקריאתי את הטקסט של חכם שלום דניאל יהודה כהן
אני תוהה כמה רחוקות השגותיו ועולמו של הכותב מעולמנו אנו.
הכותב טוען כי אל לו לעשיר להאמין כי עושרו ונכסיו הם שלו ובשבילו,
אלא כי האל זיכה אותו בעושר זה ועל כן חובותיו רבות הן מחובות העני,
גם בנושא קיום מצוות גמילות חסדים וצדקה.

כיום אדם שצבר ממון בעיקר יחשוב כיצד להגדילו
ובוודאי שלא כיצד לחלקו או כי זה נמצא רק במשמורת מטעם הקדוש ברוך הוא.
ערך הסוציאליות העולה מן הטקסט מזכיר את רעיון הסולידריות החברתית
של הקיבוצים השיתופיים בהם גם ממונך לא נחשב שלך ממש אלא של קהילתך.
אך כיוון שיצר לב האדם רע מנעוריו, גם התפיסה של חכם שלום דניאל וגם מרבית הקיבוצים,
נכחדו ברגליה הדורסניות של הקפיטליזם. (אבי אורפז )

 

חכם שלום דניאל יהודה הכהן
עיון פרשני

חכם שלום דניאל יהודה הכהן

x

המקור ״מיליונים״ של אתי אנקרי.
בשיר מתוארת אישה העובדת למחייתה,
אך למרות זאת היא מסתבכת בחובות קשים להוצאה לפועל ולבנק.

השיר מציג את הכסף והעושר כדבר המשמעותי ביותר בעולם.
השימוש בתיאורי כסף, לתיאור בני אדם (בלי כסף – לא שווים פרוטה) – מציג כי הכסף הוא החיים.

נקודה נוספת להתייחסות בנוגע לשיר היא כי אורח החיים המודרני
ובעיקר עול המיסים – מביא אנשים לעבודה קשה עד מאוד, אך ללא גמול הולם.

בת אל נחמיאס

x

תמצות מקור:  לדבריו של חכם אבא שאול,
קיימים לא מעט אנשים שזקוקים לצדקה וזוהי חובתנו לעזור להם ולו במעט.

יש הגורסים שאין ביכולתם לעזור לאחר
אך זהו תרוץ שנובע מחוסר אהבה לזולת
ויש הגורסים שהם מתביישים לגייס צדקה לאחרים אך אין טענה זו לגטימית כלל.

יחד עם זאת, עלינו להימנע מלקבוע את מידת עושרו של אדם מסויים
מאחר ויתכן כי הוא מרווויח המון כסף לעומת המון אנשים,
אך בהתאמה, הוצאותיו יכולות להיות הרבה יותר גבוהות לעומת הרבה אנשים.

חיים מלול

x

אני משייך את המקור – "העסקה פוגענית גורמת לגלות" של הרב חיים פלאג'י לפרק צדק חברתי

 

כשם הכותרת כך עניין המאמר. הרב פלאג'י גורס כי שעבוד וביזיון המשרת סופה להביא לגלות ומביאה לאדם המשעבד עונש חמור, שיגרום לו עצמו או לבניו להיות בשעבוד.

כראיה מהמקורות פלאג'י מביא את מקרה שרה אימנו שלטענתו גרמה להגר לברוח בעקבות קפדנותה ויחסה הקשה. העונש בעקבות מעשיה של שרה להגר גרם לגלות בני אברהם שיהיו משועבדים לישמעאל. גם גלות יהודה,על פי הרב פלאג'י, קרתה בעקבות השעבוד הקשה של העבד העברי ומעינויו, ללא חמלה.

עמדתי – אני מסכים עם הרב פלאג'י כי שיעבוד ויחס פוגעני הינו דבר חמור ביותר, עם זאת קשה לי עם עמדה הטוענת כי למעשה מסוים קיים עונש מסוים כתגובה אליו (שעבוד מוביל לגלות). אני מאמין כי חברה המזלזלת ופוגעת באנשים הגרים בה, בלי קשר למעמדם, מאבדת במידה את זכות קיומה וכי תחווה מצב של גלות רוחנית, תתקיים כחברה מפורדת ומשוסעת ללא יכולת צמיחה.

קונפליקט

אבי אורפז

תגובה אחת
  • x

    כוונתי היא שאני לא מאמין בשכר ועונש במובן הגשמי (עשית כך אז תקבל כך)

    אבי אורפז

x

אני הייתי משייכת את המקור "לגמול חסדים עם זרים יותר מעניי עירו" של חכם ברוך אסבאג גם לצדק חברתי וגם לצדק היסטורי.

עדי לסרי קליין

צדק בהקשר ההיסטורי

x

תקציר הפרק
אם כל בני האדם נולדו שווים?
האם האישה שווה לגבר?
אדם נברא בצלם אלוהים, המקור הוא "סיפור הבריאה":
בראשית א' פס' כז-כט:
ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם.
ויברך אתם אלוהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ
וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ".
לעומת "סיפור הבריאה השני": בראשית פרק ב', פס' ז-כד.

לעניין ההבדלים בין סיפורי הבריאה, אפנה למאמרה של שרה יפת:
בצלם אלוהים או בצלע האדם

תקציר הפרק
עיון פרשני

תקציר הפרק

x

אני משייך את הטקסט של רבי יוסף חיים, עוד יוסף חי ששמו כפי מה שעיניו רואות בו לצדק חברתי.

אברהם סדון

x

אני הייתי משייכת את המקור "לגמול חסדים עם זרים יותר מעניי עירו" של חכם ברוך אסבאג, לתת פרק צדק חברתי ולתת פרק צדק היסטורי.

עדי לסרי קליין

x

אין העניות מן העברות-אלמוג בהר נא לקשר לפרק צדק במובנו החברתי

במאמר זה מנסה מחברו לשחרר את העולם מתפיסה כי העוני הוא עדות למוסר מדורדר של אדם אלא גזירת גורל שלה יש מטרה ספציפית ביותר.

לעני יש תפקיד כפי שלעשיר יש תפקיד בעולם זה והוא להפוך את העולם לטוב יותר.

העני איננה עבירה דתית ולא עונש והעשירות אינה זכות דתית או פרס .

מצב זה בעולמנו מטרתו ליצור שינוי תודעתי בו העשיר איננו חסד שהוא עושה עם העני, העושר הרי מעולם לא היה שלו.

העני לא מתחנן לחסד הרי מצב  בו הוא נמצא הוא גזירת גורל ואין לו גורם ובכן מה?

שיתוף פעולה לא מתוך רחמים ועשיית חסד אלא מתוך עשיית צדק וראייה תודעתית צודקת וטהורה של עולמנו הפגום ביותר.

בן אלטשולר

x

תמצית עמדתי למקור:

כאשר ישנה בעיה בחיי הזוגיות, בין איש לאישה, אומרת התורה – תיתן צדקה, היא שגורמת לשלום בית. כאשר זוג אשר נמצא בקשיים בזוגיות, אומרת התורה, תכניסו אורחים, תעשו מעשים טובים ובכך תשקמו את חיי הזוגיות.

בעקבות כך, נוצר בין הזוג פרויקט חברתי אשר בזכותו הם לומדים להכיר אחד את השנייה ובכך מצליחים לגשר על הקשיים בחיי הזוגיות, במקביל, המצווה\צדקה של אותו הזוג היא בעצם עזרה לאנשים אחרים.

קמילה גלייזר

תגובה אחת
  • עורך

תוכן עניינים

מהו צדק?

לקריאה

הצדק החברתי

לקריאה

צדק בהקשר ההיסטורי

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
עדי לסרי קליין
3.01.2018 4:44
חכם אסבאג מדבר על עזרה הדדית, אחדות קהילתית, דאגה לעני ולמסכן.
האם הדאגה לעני ולחלש לא מצמידה בצידה חובה על העשיר לתת מנכסיו?
האם הטלת חובה שכזו לא פוגעת בעיקרון השיוויון?
שהרי מוטלת חובה על העשיר לתת מנכסיו לאדם שאינו מכיר,
שלא השתתף במאמציו של העשיר לצבור רכוש ובכל זאת עדיין מוטלת חובה שכזו..
מדוע? מתוך הבנה שרק חברה שבה אין עניים ומסכנים-
היא החברה השיוויונית האמיתית מפני שהיא מאפשרת לשונים בחברה,
לחלשים נקודת פתיחה של כבוד וחיים סבירים, ובכך מצטמצם הפער בינם לבין העשירים.

תמצית עמדתי בנוגע לדברי הרב אסבאג:
חברה שבה הפערים הכלכליים גדולים מידי וכל אדם דואג לעצמו,
בבחינת שלי שלי ושלך שלך,
אינה חברה שיוויונית וסופה להיהרס לצורך בנייתה מחדש על יסודות של צדק והוגנות.

user profile image
עדי לסרי קליין
2.01.2018 4:42
חכם אסבאג מדבר על עזרה הדדית, אחדות קהילתית, דאגה לעני ולמסכן.
האם הדאגה לעני ולחלש לא מצמידה בצידה חובה על העשיר לתת מנכסיו?
האם הטלת חובה שכזו לא פוגעת בעיקרון השיוויון?
שהרי מוטלת חובה על העשיר לתת מנכסיו לאדם שאינו מכיר,
שלא השתתף במאמציו של העשיר לצבור רכוש ובכל זאת עדיין מוטלת חובה שכזו..
מדוע? מתוך הבנה שרק חברה שבה אין עניים ומסכנים-
היא החברה השיוויונית האמיתית מפני שהיא מאפשרת לשונים בחברה,
לחלשים נקודת פתיחה של כבוד וחיים סבירים, ובכך מצטמצם הפער בינם לבין העשירים.

תמצית עמדתי בנוגע לדברי הרב אסבאג:
חברה שבה הפערים הכלכליים גדולים מידי וכל אדם דואג לעצמו,
בבחינת שלי שלי ושלך שלך,
אינה חברה שיוויונית וסופה להיהרס לצורך בנייתה מחדש על יסודות של צדק והוגנות.

user profile image
אבי אורפז
21.01.2018 19:10

כוונתי היא שאני לא מאמין בשכר ועונש במובן הגשמי (עשית כך אז תקבל כך)

user profile image
עורך
21.01.2018 18:04

לאיזה פרק זה שייך ?

user profile image
אבי אורפז
2.01.2018 4:30
כשם הכותרת כך עניין המאמר.
הרב פלאג'י גורס כי שעבוד וביזיון
המשרת סופה להביא לגלות
ומביאה לאדם המשעבד עונש חמור,
שיגרום לו עצמו או לבניו להיות בשעבוד.

כראיה מהמקורות פלאג'י מביא את מקרה שרה אימנו
שלטענתו גרמה להגר לברוח בעקבות קפדנותה ויחסה הקשה.
העונש בעקבות מעשיה של שרה להגר
גרם לגלות בני אברהם שיהיו משועבדים לישמעאל.
גם גלות יהודה,על פי הרב פלאג'י,
קרתה בעקבות השעבוד הקשה של העבד העברי ומעינויו, ללא חמלה.

עמדתי
אני מסכים עם הרב פלאג'י כי שיעבוד ויחס פוגעני הינו דבר חמור ביותר,
עם זאת קשה לי עם עמדה הטוענת כי למעשה מסוים
קיים עונש מסוים כתגובה אליו (שעבוד מוביל לגלות).
אני מאמין כי חברה המזלזלת ופוגעת באנשים הגרים בה,
בלי קשר למעמדם, מאבדת במידה את זכות קיומה וכי תחווה מצב של גלות רוחנית,
תתקיים כחברה מפורדת ומשוסעת ללא יכולת צמיחה.

user profile image
בן אלטשולר
21.01.2018 4:30
אין העניות מן העברות-אלמוג בהר
במאמר זה מנסה מחברו לשחרר את העולם מתפיסה
כי העוני הוא עדות למוסר מדורדר של אדם
אלא גזירת גורל שלה יש מטרה ספציפית ביותר.

לעני יש תפקיד כפי שלעשיר יש תפקיד בעולם זה
והוא להפוך את העולם לטוב יותר.

העני איננה עבירה דתית ולא עונש
והעשירות אינה זכות דתית או פרס .

מצב זה בעולמנו מטרתו ליצור שינוי תודעתי
בו העשיר איננו חסד שהוא עושה עם העני,
העושר הרי מעולם לא היה שלו.

העני לא מתחנן לחסד הרי מצב  בו הוא נמצא
הוא גזירת גורל ואין לו גורם ובכן מה?

שיתוף פעולה לא מתוך רחמים ועשיית חסד
אלא מתוך עשיית צדק וראייה תודעתית צודקת וטהורה של עולמנו הפגום ביותר.

user profile image
קמילה גלייזר
21.01.2018 17:00
תמצית עמדתי למקור:

כאשר ישנה בעיה בחיי הזוגיות, בין איש לאישה,
אומרת התורה – תיתן צדקה, היא שגורמת לשלום בית.
כאשר זוג אשר נמצא בקשיים בזוגיות, אומרת התורה,
תכניסו אורחים, תעשו מעשים טובים ובכך תשקמו את חיי הזוגיות.

בעקבות כך, נוצר בין הזוג פרויקט חברתי
אשר בזכותו הם לומדים להכיר אחד את השנייה
ובכך מצליחים לגשר על הקשיים בחיי הזוגיות, במקביל,
המצווה\צדקה של אותו הזוג היא בעצם עזרה לאנשים אחרים.

user profile image
חיים מלול
2.01.2018 4:20
לדבריו של אבא שאול, יש משפחות ובחורים שזקוקים לצדקה
ולא יודעים עליהם וזוהי חובתנו לעזור להם ללא שום תרוצים
שהרי תרוצים כאלו נובעים מחוסר אהבה לזולת.

יש כאלו אשר טוענים שהם מתביישים לגייס נדבות לאחרים
אך בושה זו פסולה ובנוסף לכך צריך לדעת
שאין ביכולתנו להעריך את מצבו הכלכלי של אדם מסויים לפי מה שהוא מרוויח
מאחר ויתכן שרווחיו גבוהים אך הוצאותיו יכולות להיות גבוהות בהתאמה.

 

user profile image
בת אל נחמיאס
2.01.2018 4:00

אני משייכת את המקור ״מיליונים״ של אתי אנקרי לפרק צדק חברתי

user profile image
אברהם סדון
3.01.2018 4:32
הטקסט של רבי יוסף חיים, עוד יוסף חי.
רבי יוסף חיים מעלה את הדילמה מה המעלה של הצדקה לעניים?
הוא מסביר בטקסט את הפרובלמטיות שבצדקה.
האם הבאת מספיק לי שחסר או האם נפלת בידי רמאי.
לכן אומר,  מידתה של מצווה זו לא ברור
מכיוון שאתה לא יכול לעשות אותה כהלכתה.
לבסוף מסכם שעלינו לתת לכל אחד אשר פושט
מבלי להרהר בשאלה מה גודל נזקקותו.

מקורות קשורים

חברי בית המדרש